גווני הקשת
גווני הקשת
בנח (פרק ט פסוק יב), ויאמר אלוקים זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם. ע"כ.
אומר הרמב"ן, ואמרו בטעם האות הזה, כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאילו מן השמים מורים בו וישלח חיציו ויפיצם בארץ, אבל עשאו בהפך מזה להראות שלא יורו בו מן השמים. וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום לפי שכנגדם. ועוד, שאין לקשת מיתר לכוונן חיצים עליו. ורבינו בחיי הוסיף שהקשת ראויה למלחמה כשאדם מקשה את המיתר שבה, ולכן היא נקראת קשת, מה שלא מתקיים כאן שאין בה המיתר לירות בו.
ומדייק הרמב"ן, משמע מן האות הזה שלא היה קשת בענן ממעשה בראשית ועתה ברא ה' חדשה לעשות קשת בשמים ביום ענן. והמשיך וכתב, ואנחנו על כרחנו נאמין לדברי היוונים שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה, כי בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת, כלומר, הקשת היא תופעה פיזיקלית שלכאורה כבר הייתה בעולם ולא נבראה כעת. ואומר הרמב"ן שהלשון מסתדרת עם עובדת היות הקשת תופעה פיזיקלית קדומה, כי כאשר נסתכל עוד בלשון הכתוב נבין כן כי אמר את קשתי נתתי בענן ולא אמר אני נותן בענן כאשר אמר זאת אות הברית אשר אני נותן, ומילת קשתי מורה שהייתה לו הקשת תחילה, ולכן נפרש הכתוב הקשת אשר נתתי בענן מיום הבריאה תהיה מן היום הזה והלאה לאות ברית ביני וביניכם, שכל זמן שאראנה אזכיר כי ברית שלום ביני וביניכם. ע"ש.
וכפי הידוע לנו אכן הקשת הינה תופעת טבע הנגרמת כתוצאה מנפיצה של אור השמש, כלומר שבירה של כל אחד מהצבעים שכלולים באור השמש בזווית שונה, כאשר האור חודר לטיפות מים ויוצא מהן.
אך קצת קשה לדרכו של הרמב״ן מה בכל זאת נתחדש בקשת בשעה זו לאחר המבול, כמשתמע מלשון הכתוב זאת אות הברית אשר אני נותן ומסתבר גם מעצם העניין של ברית הקשת ותוכנה. אכן תופעת הקשת הפיזיקלית הייתה בעולם משעת תחולת הפיזיקה אי שם בבריאה, וצריך ביאור מה תוספת נתווספה עליה בשעה זו.
אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי במסכת ברכות (דף נט ע"א), הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפל על פני, לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא. אבל ברוכי ודאי מברך. מאי מברך ברוך זוכר הברית. במתניתא תנא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו, אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. ע"כ. ומדוע צריך שיפול על פניו, אומר רש"י, לפי שהוא מראה כבוד ה'. כאמור ביחזקאל במעשה מרכבה כפי שמביאה הגמרא.
והנה, בגמרא בחגיגה (דף טז ע״א) שנינו, כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם מאי היא, רבי אבא אמר זה המסתכל בקשת, רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר. מסתכל בקשת דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'. ע״ש. ואע״פ ששתי הגמרות מורות על כבוד ה׳ המשתקף בקשת בענן וגוזרות מכך את הכבוד שהאדם צריך לרחוש אל מול תופעת הקשת, נראה שישנו דבר סתירה ביניהן. בברכות שנינו שבשעה שרואה את הקשת ייתכן שצריך ליפול על פניו ועכ״פ יש לו לברך, בעוד הגמרא בחגיגה שוללת את ראיית הקשת מכל וכל. כבר בראייה, אומר רבי אבא, רצוי לו שלא בא לעולם.
הבית יוסף (או״ח סי׳ רכט) התייחס לפער בין הסוגיות וכתב וא״ד, ומפרש רבינו דלא מיתסר אלא דווקא להתסכל בו הרבה, וכן כתב ה״ר דוד אבודרהם וזה לשונו, נשאל הרא״ש איך מסתכלין בקשת כשמברכין, והא אמרינן שהמסתכל בקשת עיניו כהות, והשיב דאין מסתכל כרואה כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה ואסור. עכ״ד.
ונראה להוסיף בדבר נופך נוסף. הקשת הינה תופעה פיזיקלית קדומה, כאמור, ועצם התופעה של שבירת קרני האור כבר הייתה בעולם ואין בה לשל עצמה שום דבר חידוש. הדבר שנתחדש בקשת הינו רק המשמעות המיוחדת שלה, תחולת הפיזיקה של הקשת בעיתות ושעות מיוחדות בהן מראה הקשת בא לומר דבר מה. בניגוד לאבן או מצבה, הקשת באה והולכת ולכן ניתן לייחס לבואה או ללכתה מסר שמימי. רוצה לומר, לקשת ישנם שני דינים, הדין היבש של הקשת הפיזיקלית מקדמת דינה והדין הנוסף שנתחדש לאחר המבול של הקשת כמראה כבוד ה׳ בצורת הקשת ההפוכה של היפוך הדין, אי הלוחמה, ונתינת האות על אי הבאת המבול למרות החטאים של יושבי הארץ, וכל מופע שלה מביע את כל אלו.
כעת, מותר לאדם לראות את תופעת הקשת הפיזיקלית, כפי שאומר הרא״ש, ובשעה שרואה את שבירת האור עליו לברך על המשמעות התיאורטית המקושרת לאותה תופעה, המשמעות של גילוי כבוד ה׳ בצורה של היפוך הדין וכו׳, וייתכן שאף עליו ליפול על פניו. הדבר שנאסר ועליו נאמר שלא חס על כבוד קונו ורצוי לו שלא בא לעולם, הוא להסתכל בצורת הקשת הספציפית שלפניו ולהתבונן ישירות באות היפוך הדין, וזו הסתכלות שאין בה כבוד, כביכול רואה לנגד עיניו ובפניו ויתור וכניעה ביחס לכבוד ה׳, וזהו הדקדוק האסור שמציין הרא״ש. אכן יש עניין לראות מציאות של קשת ולהבין את המשמעות התלויה בה כידוע שבעלמא קשת הינה הפוכה ומחוסרת מיתר, אך אסור להתבונן ולעבד באופן בלתי אמצעי את הקשת ההפוכה ומחוסרת המיתר במו עיניו ונחשב הדבר כפגיעה בכבוד שמים:
תגובות
הוסף רשומת תגובה