לכבוד ולתפארת
לכבוד ולתפארת
בתצווה (פרק כח פסוק ב), ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ע"כ.
אמרו בגמרא במגילה (דף יב ע"א) על המלך אחשוורוש, בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו, אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה, כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם לכבוד ולתפארת. ופרש"י, שהיו בידו שם בגדי כהן גדול שהביאן מירושלים. ע"ש. ועוד אמרו שם, והקשות בכלי זהב וכלים מכלים שונים, משונים מיבעי ליה, אמר רבא יצתה בת קול ואמרה להם ראשונים כלו מפני כלים ואתם שונים בהם. ע"ש. היינו בלשצר מלך בבל שהשתמש בכלי המקדש שנבוכנצר בזז במשתה שערך, כמסופר בספר דניאל (פרק ה), ובעוד המשתה בעיצומו הופיעה יד שכתבה על הקיר מנא מנא תקל ופרסין, דהיינו נספרו ימיך וסופך הגיע, נשקלת במאזני צדק ונמצאת חסר ומלכותך תחולק ותינתן למדי ופרס. אם כן אומרת בת קול לאחשוורוש, הראשונים כלו מפני הכלים ואתם שונים וחוזרים על אותו המעשה.
ויש לדייק, כי בת קול הכריזה על אחשוורוש כליה כמו בלשצר רק משום ששנה והשתמש בכלי המקדש, אבל על המעשה הנזכר קודם לכן, שלבש בגדי כהונה, לא אמרה כן. וצריך להבין במה נשתנו בגדי כהונה אלו מכלי המקדש הללו.
ויש ליתן בזה טעם, שעל פניו אין הכרח לומר שאחשוורוש לבש את הבגדים המיוחדים והקדושים ביותר, הבגדים הייחודיים שאפשר לדמותם לכלי המקדש הייחודיים, בגדי הכהן הגדול. דיוק הגמרא מהלשון כבוד ותפארת שנאמר אצל אחשוורוש ונאמר אצל בגדי הכהן הגדול, שייך גם בבגדי הכהן ההדיוט, עליהם נאמר (שמות פרק כ"ח פ"מ) ולבני אהרן תעשה כותנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת. אך קצת צ"ע ממה שהביאה הגמרא את הפסוק ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך שכביכול מדבר רק על הכהן הגדול ולא על כהן הדיוט, ויותר צ"ע לפי דברי רש"י שהזכיר את בגדי הכהן הגדול מפורשות.
הנה, ישנה חקירה באחרונים בגדר כהן גדול, האם יש בו קדושה של כהן הדיוט ובנוסף אליה ישנה קדושה יתרה של כהן גדול, או שלכהן גדול דין של כהן גדול בלחוד וכמקשה אחת, וזולת קדושת כהן גדול אין בו את הקדושה של כהן הדיוט כלל. האם כהן גדול מכיל בתוכו כהן הדיוט כפי ששקל אחד בכלל שני שקלים, או שהוא כביכול מטבע אחר, דולר. ולפי הצד שכהן גדול וכהן הדיוט חולקים ביניהם את אותה הקדושה של כהן הדיוט ועל קדושה זו נוספת קדושתו היתירה של הכהן הגדול, מובנת יותר הגמרא שהביאה את הפסוק לכבוד ולתפארת שנאמר אצל אהרן הכהן הגדול ולא הביאה מהפסוק שנאמר בכהן הדיוט, שכן סו"ס הן בכהן גדול והן בכהן הדיוט שוכנת אותה קדושה בסיסית של כהן הדיוט, ומה לי אם הביאה הגמרא פסוקו של זה או פסוקו של זה. אדרבה, כיוון שהפסוקים שקולים עדיף להביא מן הפסוק המוקדם מביניהם האמור באהרן הכה"ג.
על כל פנים, רש"י אחז שהיו בידי אחשוורוש לא בגדי כהונה בעלמא כי אם בגדי הכהן הגדול, וצריך להבין מה הכריחו לומר כן ומה החילוק בין בגדים ייחודיים אלו לכלי המקדש שהוזהר אחשוורוש לגביהם.
יש שדייקו שמדובר בבגדי הכהן הגדול מן הלשון יקר תפארת גדולתו, דהיינו היקר מבין מי ששייך בו שם של תפארת, והיקר מבין תפארת כהן הדיוט ותפארת כהן גדול הוא כמובן הכהן הגדול, בין אם כהן הדיוט בכלל כהן גדול ובין אם לאו. והטעם שלא נענש על לבישת בגדי הכהונה, בין אם לבש בגדי כהונה רגילים ואפילו אם לבש את בגדי הכהן הגדול, צריך לומר שכיוון שאין משתמשים בבגדים בגופם כמו כלי שרת אלא כמכשירי עבודה ודינם פחות מאשר כלי שרת, כך ע"פ הריטב"א במסכת קידושין (דף נד ע"א). כלומר, בודאי בגדי כהן גדול ייחודיים למקדש וחשובים, אך בניגוד לכלי שרת שתכליתם לעבודת המקדש, וכאשר נעשית בהם עבודת אחשוורוש משנים הכלים מייעודם, הבגדים הם היכי תימצי והכשר למצב שבו אפשר לעבוד את המקדש. ממילא גם כאשר מולבשים על בשרו של אחשוורוש אין שינוי של ייעוד מעבודת המקדש לדבר אחר, כי אם לכל היותר שינוי של הכשר שהיה פועל על גופו של כהן ובהקשר של בית המקדש ואינו פועל על גופו של אחשוורוש בהקשר של משתנה היין.
הרב זילברשטיין בספר חשוקי חמד כתב כי ייתכן שאחשוורוש היה אף ראוי ללבוש את בגדי הכהן הגדול. זאת לפי המהר"ל שכתב כי היה מוכן אחשוורוש בפרט לכבוד הבגדים שהבגדים שהם על האדם הם צניעות וכבוד שהאדם מתכסה בהם, ואחשוורוש היה מוכן למידה זאת ביותר, וכמו שאמרו בפרק קמא דברכות (דף ח ע"ב) אמר ר"ש בן גמליאל בשלושה דברים אני אוהב את הפרסיים צנועין באכילתן וצנועין בבית הכסא וצנועים בד"א. ע"כ. ומלבד מה שעניין בגדים הוא לצניעות, העניין המיוחד בבגדי הכהונה הוא להציג את אותם הבגדים שנועדו לצניעות בצורה מרוממת ומכובדת יותר, לכבוד ולתפארת. רוצה לומר, לבישת הבגדים היא משום צניעות והדאגה ללבישת בגדים יפים בדווקא הינה עניין נוסף של מימוש אותה צניעות בדרך של כבוד שהיא הדרך הראויה בבית המקדש, אבל לא רק בו. אחשוורוש, כפי שנאמר על האומה הפרסית, נחשב לצנוע, אך בתוספת לזה שמדובר במלך שנתן לו הי"ת מכבודו, דין הוא ואף ראוי לו ללבוש את הבגדים שנוסף בהם גם כבוד.
בגדי הכהונה אינם כלי לעבודת המקדש, אלא היכי תימצי לצניעות בצורה מכובדת, שהיא הדבר הרצוי במקדש אך מתאים גם לאדם פרסי, ככל שיש בו את מידת הצניעות של הפרסים ואת הכבוד מאת אלוקים:
תגובות
הוסף רשומת תגובה