מסקי לאורייתא

מסקי לאורייתא

במגילה (דף כט ע"ב), מאי פרשת שקלים רב אמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי ושמואל אמר כי תשא וכו', מיתיבי חל להיות בפרשה הסמוכה לה בין מלפניה בין מלאחריה קורין אותה וכופלין אותה בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דמתרמי בההוא זימנא אלא למאן דאמר צו את קרבני מי מתרמי בההוא זימנא, אין לבני מערבא דמסקי לאורייתא בתלת שנין. ע"כ. מנהג ארץ ישראל, מפרש רש"י, מסיימין חמישה חומשין פעם אחת לשלוש שנים ולא בכל שנה כמו שאנו עושין.

וכך סיכם זאת הרמב"ם מהלכות תפילה (פי"ג ה"א), המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשניה אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם, וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג הסוכות, ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים ואינו מנהג פשוט. עכ"ד.

אכן, בספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל, חיבור מראשית תקופת הגאונים, נכתב, אנשי מזרח עושין שמחת תורה בכל שנה ובני ארץ ישראל לג' שנים ומחצה. עכ"ד. הרי אין מנהג ארץ ישראל להשלים את התורה בשלוש שנים מכוונות כי אם מעט יותר מכך, שלוש וחצי שנים.

והנה, בגמרא בקידושין (דף ל ע"א) אמרו, במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי, ויאמר ה' אל משה הנה אנוכי בא אליך בעב הענן. ע"ש. ואמרו בזה בשיטה מקובצת (נדרים דף לח ע"א) ועוד מפרשים, כי לפי שהמנהג בארץ ישראל לסיים את קריאת התורה אחת לשלוש שנים, זמן ארוך פי שלושה מהזמן הנהוג בבבל שמסיימים בכל שנה, לכן גם פרשותיהם היו קצרות וגם פסוקיהם היו קצרים. ויש להעיר לדרכם ולפי הנחתם שלאחר החלוקה מתארך זמן הקריאה כמניין הפסוקים, שאולי זמן הקריאה מתארך אף יותר מפי שלושה מפני ההפסקות הרגעיות שבין פסוק ופסוק, וזה הסיבה לתקופת השלוש שנים ומחצה המצויינת בספר החילוקים הנ"ל.

ויש לתמוה, אכן ניתן להבין שחלוקה של הפסוקים תאריך את משך קריאתם, אבל אין הדעת נותנת שיתארך הזמן אלא במעט. בחלוקת הפסוקים אין תוספת של מילים, והרי המילים הנאמרות מפי הקורא הן הן הרוב מוחלט ממשך זמן הקריאה, ולא ההפסקות הרגעיות שבין הפסוקים. ועוד יש לשאול, הרי הגמרא מדגישה כי במערבא חילקו את הפסוק המסויים הזה מפרשת יתרו, ומדוע לציין פסוק שרירותי אילו במערבא מחלקים כל פסוק ופסוק מן הראשון ועד לאחרון.

לכן נראה כפירושים לפיהם מערבא בחרו לחלק דווקא פסוק זה מסיבה מסויימת. הנה, הפסוק בשלמותו (שמות פי"ט פ"ט), ויאמר ה' אל משה הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל ה'. ע"כ. וביאר המהרש"א שישנם שני מקומות שהדעת נותנת לתת בהם הפרדה. הראשון, לפני בעבור ישמע העם וכו', שאינו נתינת טעם לכך שה' בא בעב הענן כי אם לכך שבך יאמינו לעולם. וחלוקה נוספת, ויגד משה את דברי העם אל ה' בפני עצמו הוא החלק השלישי בפסוק, משום שלא מצינו שדברי השי"ת למשה ודברי משה לישראל יהיו בפסוק אחד. ויש שנתנו טעם בחלוקה שבין הנה אנוכי בא בעב הענן לבין וגם בך יאמינו לעולם, שהראשון רומז על סוכות של ענני הכבוד בעוד האחרון מדבר על שמחת תורה.

על כל פנים, לפירושים אלו אין חלוקת הפסוק או הפסוקים גורמת להתמשכות הקריאה על פני שלוש או שלוש וחצי שנים ויש למצוא לזה גורם אחר. בעניין זה מביאים האחרונים את ההלכה בעניין מזוזות, ביומא (דף יא ע"א), מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבוע, דהיינו בכל שלוש וחצי שנים, שמא נרקבה או נגנבה. וכתבו שאפשר שסיום המחזור של קריאת התורה בכל שלוש וחצי שנים הרי היא כבדיקת המזוזות בכל שלוש וחצי שנים, שלא יהא שום חלק בספר התורה שלא תהא עין רואה אותו בפרק של יותר משלוש וחצי שנים.

ואכתי קשה בין אם מחזור הקריאה הוא תלת שנתי או יותר מכך, הרי (מגילה דף כט ע"ב) עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, ובמחזור שאינו שנתי, ובוודאי אם הוא שלוש וחצי שנים, קשה לקיים את תקנת עזרא ולכוון לקרוא כל אחת מפרשיות אלו בזמנה.

והתשובה לכך, שבני ארץ ישראל התייחסו לאחר התקנה אל הקריאות של בחוקותי וכי תבוא כמו קריאת פרשת המועדים הנקראת לעולם במועדה ולאחריה חוזרים לסדר קריאת פרשות השבוע. ודבר דומה ניתן לומר גם על קריאת וזאת הברכה של שמחת תורה. המשך חכמה (סו"פ וזאת הברכה) מסביר שהקריאה קשורה לעניינו של יום, שמיני עצרת, אף בלי קשר לגמרה של תורה שאולי לא מתרחש לפי מנהג ארץ ישראל. הטעם של חג שמיני עצרת, כמובא במסכת סוכה (דף נה ע"ב), הני שבעים פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות, פר יחידי למה כנגד אומה יחידה, משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך. ע"ש. ונקודה זו נזכרת גם בפרשת וזאת הברכה (פרק לג פ"ג) אף חובב עמים כל קדושיו בידיך, שהקב"ה מחבב את עם ישראל, האומה היחידה, יותר מכל שאר שבעים האומות:

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אני יוסף העוד אבי חי

קריאת שמע לתינוק בליל הברית

מי שהיה נשוי וחלוקת שניים אוחזין