מי מטהר
מי מטהר
בעקב (פרק י פסוק טז), ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד. ע"כ. ערלת לבבכם, מפרש רש"י, אוטם לבבכם וכיסויו. עכ"ל. ובשפתי חכמים, כיסויו שהוא איטומו. רוצה לומר, על ישראל מוטל להסיר את כיסוי הלב והסרה זו לבסוף תובילם אל דרך הישר ואל (פרק יא פ"א) ואהבת את ה' אלוקיך ושמרת משמרתו וכו'. ואכתי יש להבין את דרך פעולת המנגנון. מה בכך שהלוט מוסר מן הלב, והרי הלב עצמו הוא לב חוטא, ח"ו, וגם אם מסלקים את כל החסמים, האדישות וקשיות העורף, סוף סוף ביחס לקלקול הפושה בלב לא נצטוונו בכתובים להסיר או לשנות דבר.
בפרשת ניצבים ג"כ נזכרת פעולת המילה בעניין דומה אך בשינוי רב. בפרק ל (פסוק ו), ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך וכו', וכל זאת לאחר שכבר (בפסוק ב) ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו וכו'. ע"ש. את המילה הזו הקב"ה עושה ולא ישראל נצטוו בה כמו ומלתם את ערלת לבבכם, וצ"ב מדוע נשתנתה מילה אחת מחברתה. כמו"כ, בפרשת עקב נצטוו ישראל למול את ערלת ליבם, בעוד בפרשת ניצבים מל ה' אלוקיך את לבבך, הלב עצמו ולא ערלתו וכיסויו, וגם זה צ"ב. גופא במילה שמל ה' אלוקיך את לבבך לאהבה את ה' אלוקיך, כל זאת מתרחש רק לאחר האמור לפני כן בפסוקים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו, ואם יש מוקדם ומאוחר בפסוקים אלו, לשם מה נצרך הקב"ה למול את לב האדם שכבר שב אליו בתשובה ושמע בקולו.
בסוף מסכת היום (יומא דף פה ע"ב) במשנה, אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וכו' מקווה ישראל ה', מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל. ע"ש. ולכאורה דברי ר"ע סתומים וחתומים. אם בין כך ובין כך אביכם שבשמים מטהר אתכם, מפני מה אתם צריכים לעשות מעשה כדי להיטהר. מפני מה אתם מיטהרין אם אביכם שבשמים מטהר אתכם. אבל התשובה היא, כמו שמציין התוס' יו"ט על אתר, שהדרך הישרה הוא שיבור לו האדם בעצמו להתקדש ולהיטהר ואז כשבא ליטהר מסייעין לו וע"ז אמר ר' עקיבא לפני מי אתם מיטהרים. ועע"ש בדבריו שכתב שישנה גם דרך נוספת שבה הטהרה נעשית רק מצד הקב"ה וע"ז מביא ר"ע גם ממש"כ וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ועכ"פ נראה לומר שגם עם ישראל מיטהרין ופועלים למען ההיטהרות, ואז גם מצד הקב"ה הבא ליטהר מסייעין אותו (יומא דף לח ע"ב). עם ישראל עושים את ההכנות לקראת הטבילה, הסרת כל החוצץ והאוטם והמכסה, ושוב הם נכנסים אל המקווה המוכן להם, מקווה ישראל שהוא הקב"ה, והמקווה מטהר אותם.
כעת, אלו שני חלקיה של הטהרה. ראשית כל ומלתם את ערלת לבבכם, תבצעו מילה, ניתוח והסרה של כל המכסה את הלב וסילוק כל החציצות. עזיבת החטא, עשיית תשובה וסילוק כל סימן לאדישות או קשיות עורף. זוהי עדיין מילה של עורלת הלב ולא מילה של הלב עצמו. רק לאחר שנפלו החומות והוסרו המחיצות, ושבת עד ה' אלוקיך. בוא תבוא אל אלוקיך, המקווה של ישראל, ותטבול בו בלב פתוח ובניתוח לב פתוח. וכשהלב פתוח ועומד האדם לפני אלוקיו, הקב"ה מל את לבבו בעצמו ומשנה את טבעו ואת תכונתו של הלב לאהבה את ה' אלוקיך. כך היא דרכה של ההיטהרות לפני הי"ת, ובפרט בעת המסוגלת של יום הכיפורים, באים ישראל מיטהרים ומפרישים עצמם מכל זוהמת החטא ומכל בחינה של אטימות וכיסוי, ובא הי"ת לקראתם למול את ליבותיהם, לשנות את טבעם של ישראל ולטהרם:
תגובות
הוסף רשומת תגובה