נשיאה של יום הולדת

נשיאה של יום הולדת

בוישב (פרק מ מפסוק כ), ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו. וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה. ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף. ע"כ.

והנהגת פרעה, הגם שהוא פרעה, מתמיהה. שני השרים, שר המשקים ושר האופים, שוגגים הם. השרים לא עירבו את הדברים החיצוניים ביודעין, ולא הייתה להם כל כוונה להגיש משקה או מאפה מתובלים בזבובים או באבנים. על כן הדעת נותנת לחון את שניהם ומיד, ולכל הפחות את שניהם לאחר אותה תקופה שישבו בבית הסוהר. אם כך, מפני מה נחלק דינו של שר האופים להסיר ראשו מעליו ולהיתלות יותר משר המשקים שנשא פרעה את ראשו והשיבו על כנו. ודע כי גם בעיני פרעה עצמו נדמית אשמת שר המשקים ואשמת שר האופים זהה, שהרי הפעולה הראשונה ביחס לשניהם הייתה זהה. שניהם הושלכו אל בית הסוהר ונשארו שם עד שנתחדש איזה דבר ביום הולדת את פרעה.

וגם זה צריך ביאור, מה נתחדש ביום הולדת את פרעה. מדוע דווקא באותה עת פתאום חש פרעה להטות את דין שר המשקים מן בית הסוהר חזרה אל מקומו שעל הקרקע ולהטות את דינו של שר האופים מן בית הסוהר אל מקומו אשר מתחת לקרקע. אם כך צריך להיות דינם, מפני מה לא ביצע זאת פרעה קודם. ואם תאמר שההליך המשפטי אורך זמן, מה הסיכוי שההליך הנבדל של שני השרים נגמר בדיוק באותה השעה, שנים עשר חודש לאחר נתינתם במשמר, כפי שמציין רש"י (שם פסוק ד). ואם תאמר שהשהות בבית הכלא גם היא חלק מן העונש, תינח אולי להעניש את שר המשקים בעונש מסויים לפני חזרתו למשרתו, אך מה עונש יש בשהות בבית הכלא לשר האופים שסופו תלייה. יש עינוי מסויים באדם שיודע שדינו למיתה ומעכבים את ביצוע הדבר, אבל הרי שר האופים לא היה מודע שפרעה יסיר את ראשו אלא רק שלושה ימים לפני כן, וגם זה רק בגלל הפתרון של יוסף ולא מפני שפרעה אמר לו. כך או כך, לא ברור גזר דינו של פרעה, לא בתוכנו ולא בעיתויו.

פרעה חגג יום הולדת, ומפרש רש"י (פסוק כ) יום לידתו וקורין לו יום גינוסיא. ובאמת חז"ל התייחסו למונח יום גינוסיא במסכת ע"ז (דף י ע"א), מאי ויום גינוסיא של מלכיהם, אמר רב יהודה יום שמעמידין בו עובדי כוכבים את מלכם וכו', אלא מאי יום גינוסיא יום הלידה וכו'. ע"ש. שני פירושים מהו יום גינוסיא, האם הוא יום הלידה או היום תחילת המלוכה, העלייה לשלטון. ובאמת יש שהביאו את הפירוש השני, יום תחילת המלוכה, בהדיא לגבי פרעה. בכל מקרה, גינוסיא היא מילה שמקורה במילה היוונית גנוס, כמו גן, דהיינו לידה או מוצא. יום הולדת את פרעה, בין אם נגיד שהוא יום הלידה ממש ובודאי אם זהו יום ההמלכה, מציין למעשה את המקור של מלכות פרעה, את מוצא המלוכה ועליונותה ושלטונה על העם. יום שבו ערך המלכות נמצא בשיאו.

הנה, בדרך כלל אדם החשוד בפלילים עובר במסלול המשפט, ממסלול משפטי שבו דנים את האדם על המעשה שעשה ובוחנים כמה אחריות ואשמה יש לו על מעשהו אם בכלל ניתן לייחסו למעשה. בוחנים האם עשה העושה בזדון, בשגגה או אפי' באונס, האם יש עדים על המעשה וכו'. לעומת זאת, ישנו מסלול מקביל, מסלול המלכות, דין המלך, בו העיקר אינו המעשה אלא התוצאה ואת כבוד המלכות לאורה. למלך יש סמכות להרוג את מי שפוגע ביציבות המלוכה או בכבודו גם אם בהליך משפטי רגיל היה יוצא האדם זכאי. לסבר את האוזן, אף שמדובר בתוצאות הופכיות, אדם עשוי להישפט בסדר דין משפטי ובכל זאת יש לנשיא המדינה זכות להשפיע על ההליך או הדין ולחון את הנאשם אף אם בדיני המשפט הוא חייב, וזאת משום שנשיא המדינה רואה את התוצאה וטובת המלכות. כך גם שריו הנאשמים של פרעה יכולים להישפט על פי סדרי הדין המשפטיים או על פי טובת המלוכה ויקרה.

ובאמת שני השרים, שר המשקים ושר האופים, שגגו ואולי אפילו נאנסו בהתערבות המפגעים החיצוניים, ברמה שמתבסר שיש לפטור אותם בסדרי הדין הרגילים, ואי הרשעה זו עמדה להם לאורך תקופת כילאם. ובהגיע יום הולדת את פרעה, יום מוצא המלכות, המלך אינו יושב כשופט אלא כריבון שביחס אליו הסרגל היחיד למדוד בו את המעשים הינו האם הם מוסיפים לכבוד המלכות או פוגעים בו. באותו יום שבו מתגדלת מלכות פרעה, סוקר הוא את עבדיו ונושא בתוכם את ראש שר המשקים וראש שר האופים, בהקבלה ולהבדיל אלף ריבבות הבדלות לראש השנה, יום הרת הולם וגינוסיא שלו שעוברין בו באי עולם לפני הי"ת כבני מרון ומתגדלת בו מלכות שמים. ומוצא פרעה בסקירתו כי שר המשקים לא הביא לתוצאה שיש בה חסרון במלכות, שהרי מתחת ידו של שר המשקים יצא משקה טהור אלא שעל גביו הגיע זבוב ונח את מנוחתו. לעומתו שר האופים הוציא מתחת ידיו בלילה אפויה שכבר בתוכה נמצאת האבן, אבן שאמנם בלי מעשה כוונה הגיעה לשם, כי ביחס לחוסר הזדון אין כ"כ חילוק בין המשקה והאופה, אך סו"ס משלח אותה האופה מאיתו במשלוח אל המלך. שני השרים לא התכוונו להרע ולא ניתן לגשת אליהם בטענות משפטיות, אך הזבוב האקטיבי אינו פגימה במלכות שניתן לייחס אל שר המשקים בעוד האבן הפסיבית פוגעת ופוגמת במלכות וייחוסה אל האופה שכנראה נפלה ובודאי התגלגלה בין ידיו: