שינוי מידות ועמלק
שינוי מידות ועמלק
בכי תצא (פרק כה פסוק יז), זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. ע"כ.
ביאר רש"י, זכור את אשר עשה לך, אם שקרת במדות ובמשקולות הוי דואג מגרוי האוייב, שנאמר (משלי יא) מאזני מרמה תועבת ה', וכתיב בתריה בא זדון ויבוא קלון. עכ"ד.
ועניין השקר במידות ובמשקולות אכן נזכר למעלה בסמוך (פסוקים יג עד טז), לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה וכו'. ומה העניין שנסמכו אלו לזכירת עמלק ומחייתו, זהו שמפרש רש"י, ע"פ המדרש תנחומא, שאם שקרת במידות הוי דואג מגרוי האוייב, כגון עמלק אותו יש לזכור ולמחות. אכן, יש להבין מהו אותו עניין של שקר במידות ובאיזה אופן עמ"י עברו עליו עד כדי שבא עמלק ומתגרה בהם.
מי שמשקר במידות, אמר עליו הכתוב (פסוק טז), כי תועבת ה' אלוקיך כל עושה אלה כל עושה עוול. ע"כ. וביאר המשך חכמה על מה ולמה קרא לדבר תועבת ה' וא"ד, קאי על כללות הפרשה, המכה את הנלקה יתר מכדי רשעתו (פכ"ה פ"א עד פ"ג), שאין מי שיתבע דין הנעלב בזוי האדם הזה ואין מי דן דינו, וכן החוסם שור בדישו המצערו (פסוק ד), וכן מי שאינו רוצה להקים שם לאחיו המת שאין מי שיתבע עלבונו (פסוקים ה עד י). וכן המכה את הרודף ביכול להצילו באחד מאבריו (פסוקים יא יב). וכן משקלות שאינו יודע שיתבענו (פסוקים יג עד טו). עכ"ד. היינו שעיקר החומרה באדם המשקר במשקולות הינה שהוא פוגע בכך באנשים שאינם מודעים לדבר ואין מי שיתבע עלבונם.
הרש"ר הירש הדגיש מאפיין חמור אחר שיש במשקר במידות והביא כך, במסכת בבא בתרא (דף פח ע"ב) אמרו רבותינו מאמר חשוב, קשה עונשן של מידות יותר מעונשן של עריות, שזה נאמר בהן אל וזה נאמר בהן אלה, ומאי משמע דהאי אל קשה היא, דכתיב (יחזקאל פי"ז פי"ג) ואת אילי הארץ לקח וכו'. כל עשה אלה, הרי הוא מביע באמת את הרעיון של גודל אינטנסיבי (מרוכז) ואקסטנסיבי (נרחב) הכלול בשורשים איל ואלה וכו'. ואם במקרה נתקצרה תיבת אלה והיא חסרה הא וכתובה אל, הרי הכתוב מבליט רק את רעיון החומרה האינטנסיבית ואילו הכתוב המלא אלה מבליט במקרה כזה את הרעיון של תוצאות מרחיקות לכת. שני אלה מתאימים למה שנאמר לעיל על היחס שבין עריות לבין מידות. החטאים של עריות הם בעיקרם בעלי חומרה אינטנסיבית ולפיכך הם גם ענושים כרת. אולם במקרים רבים אין תוצאותיהם הרעות חורגות מתחום האישיות של החוטאים. כנגד זה החטאים של מידות משפיעים לרעה בחוגים רחבים ובכך, כמבואר שם בהמשך, תלויה החומרה המכרעת של אחריותם. בעריות, אף על פי שהן בכרת, אפשר לחזור בתשובה על ידי חרטה וקבלה לעתיד. כנגד זה התשובה על חטאים של מידות מותנית בראש ובראשונה בהשבת הרכוש הגזול לבעליו, אולם בדרך כלל אי אפשר לקיים את התנאי הזה, שהרי חנות שמכרו בה סחורות במידות ובמשקלות מזוייפים בדרך כלל מרובים הם הקונים בה ואין הם ידועים עוד. עכ"ד. ומה שאמרו בב"ק (דף צד ע"ב) שהבא להתכפר על גזל רבים ואינו מכיר את הנגזלים יעשה בהן צרכי ציבור, לאו תשובה מעלייתא היא (תוס' ב"ב פח ע"ב). אם כן, לרש"ר הירש יש חומרה במידות בכך שיש בזה השפעה לרעה בחוגים נרחבים.
מידה שלישית במידות כתב העמק דבר וא"ד, נתבונן על מה שהפליגו חז"ל במס' ב"ב ס"פ הספינה בעון משקלות, עד שאמרו חמור עון משקלות יותר מגלוי עריות, ומדוע חמור זה משארי גנבות, ותו מה זה דמיון משקלות לג"ע עד שאמרו שזה חמור מזה, ונראה דכלפי שאמרו חז"ל ג' עבירות חמורות, היינו ג"ע ע"ז ש"ד, וחומר שבג' אלו אינו תלוי בעונש, שהרי עונש חילול שבת חמור מעונש עריות, אלא באשר שהאדם החוטא בא לחטוא בא' מג' אופנים, או מהעדר האמונה בה' ובתורתו, או מצד התגברות התאוה, או מצד התגברות הכעס וכדומה במדות שנוגע בין אדם לחבירו, והנה הראש שבהעדר אמונה הוא ע"ז, והראש בתאוה הוא ג"ע, והראש שבמדות רעות הוא ש"ד, וכל עונות באים בא' מג' אופנים הללו, כגון המחלל שבת מצד פרנסה, ה"ז נוגע באמונה והוא שמץ ע"ז, ואם למלוי תאות נפשו ה"ז ענף מעריות, והנה הגרוע בשלשה עונות הללו הוא ע"ז, באשר נוגע לאמונה, וגם רחוק מן התשובה וכל באיה לא ישובון, ומעתה הגונב מחבירו כלי יקר, יכול להיות שבא מצד התאוה לאותו כלי וה"ז מגדר עריות, אבל העושה משקלות שקר, אינו מדרך התאוה אלא חסרון אמונה בה' הזן ומפרנס בהשגחה פרטית לפי מעשיו, וה"ז מגדר ע"ז, על כן אמרו דעון משקלות אף על גב שאינו אלא ענף מע"ז ועדיין רחוק מראש הכפירה, מ"מ הוא חמור מג"ע שהוא ראש פרעות התאוה, באשר חסרון אמונה קשה לתשובה וגם נוגע לכבודו ית"ש. עכ"ד. הרי שהמהות והחשיבות של מי שמשנה במידות אינה חומרת המעשה עצמו, כי הרי לא מדובר במעשה כ"כ משמעותי, כי אם במניע וביסודות למעשה. מי שמרשה לעצמו לשנות במידות, יותר ממה שהוא מתאווה לכמה פרוטות שירוויח מכך, היסוד המרכזי בדעתו הוא חסרון האמונה שלו בהי"ת שהוא זן ומפרנס ורואה ויודע כמה כל אחד מקבל ונותן וכמה כל אחד צריך לפי האמת לקבל ולתת. פעמים שדווקא רמאות בדברים הקטנים היא זו שטומנת בחובה את התפיסה המעוותת ביותר של המציאות.
הרי חזינן כי המשנה במידות הרי הוא מגונה במיוחד בגין שלושה עניינים. ראשית, פוגע הוא באנשים שאינם מודעים לעניין ואין מי שיתבע עלבונם. שנית, אדם זה משפיע לרעה על חוגים נרחבים והנזק שמחולל אינו מצטמצם רק ביחס שבינו לבין אדם אחד נוסף. ושלישית, שינוי במידות מייצג את התפיסה המעוותת ביותר של התנהלות תחת חוסר אמונה בה'.
בעל העמק דבר הוסיף ושאל על מה שנתבאר כי סמך עניין זכירת עמלק לעניין שקר במידות ומה שהביא רש"י שאם עובר על האחרון הרי הוא צריך לדאוג מגירויו של הראשון. והוא פלא, אומר הנצי"ב, שהרי לא היה במדבר מסחר שיהא בהם מידות ומשקולות, ואם כן מדוע נתגרה בהם עמלק. ויישב שאמנם ישראל לא שיקרו במידות ממש, אבל ההתנהלות הייתה התנהלות כזו שיש בה את הפגמים של המשקר במידות. ולפי כל מה שהובא בחומרת עוון מידות, נבאר הדברים כך. בפרשת בשלח (שמות פי"ז פ"ז) אמרו ישראל היש ה' בקרבנו אם אין, ומיד נאמר כי ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. ע"ש. ישראל באו והעמידו חוסר אמונה בהקב"ה, כפי שעושה המשקר במידות ע"פ דברי הנצי"ב, ולכן היו ראויים שיתגרה בהם עמלק. אכן, נדמה כי לא רק נתבעו ישראל על חוסר האמונה שלהם אלא גם על כך שהכריזו על חוסר האמונה והפיצו אותה שם בעניין המים במסה ומריבה. לא רק שלעצמם לא הייתה אמונה, אלא שניסו אותם אנשים להרחיב את הדבר שגם לאחרים תיפגע האמונה. ומאחר שעשו כן, שוב אין לדעת מי אלו הפרטים שנפגעו מן הדבר ואין מי שיתבע עלבונם. מאחר ששלושת המאפיינים הללו היו במסה ומריבה, גילוי חוסר אמונה, השפעה לרעה לחוגים נרחבים ופגיעה בפרטים שאין מי שיתבע עלבונם, שקול הדבר לחטא של המשנה במידות וראוי שיתגרה האויב:
תגובות
הוסף רשומת תגובה