מכה אחר מכה
מכה אחר מכה
בשמות (פרק ה פסוק א), ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלוקי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי במדבר. ע"כ. ובהמשך, בפרשות הבאות, מסופר על עשר המכות שהפלה הי"ת בהן את המצרים ועליהן בישרו משה ואהרון. משה הודיע בזאת תדע כי אני ה', הנה אנוכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם, וכן במכת צפרדע, ואם מאן אתה לשלח הנה אנוכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים וכו'.
ויש להבין, מדוע הבשורה על המכות הגיעה חלקים חלקים. כל פעם פרעה שמע על המכה המתרגשת לבוא עליו, על זהותה ועל תאורה, במקום שישמע פעם אחת ולתמיד על כל המכות שתגענה עליו, על כל כלליהן ופרטיהן, ואם מכלול המכות יהיה חמור מדי עבורו, כמו שאכן התברר לבסוף, יחליט פרעה תכף ומיד את ההחלטה שאותה קיבל ככלות הכל, לשלח את עם ישראל מארצו. ומה מטרת המכות אם לא להוציא את עם ישראל ממצרים. למה לא להגיע לתוצאה הרצויה תכף ומיד.
אפשר ליתן טעם בדבר בכמה דרכים. אפשר לומר כי רצון הי"ת שילקה פרעה בכמה שיותר מכות, אפילו אם המצב הרצוי לשלח את ישראל יכול להתקיים כבר בשלב מוקדם יותר, ולכן הוצגו המכות חלקים חלקים על מנת למצות כמה שיותר מכות עד שפרעה הסכים לשלח. רוצה לומר, המכות לא נועדו רק להשגת התחליט של שליחת עם ישראל, אלא גם כעונש שה' חפץ בו אף אם שילוח עם ישראל יכול להיעשות כבר כעת ולכן בהן עצמן יש ערך ללא קשר למועד התוצאה הרצויה. אפשר ליתן טעם נוסף, פשטני, שהצגת כל המכות גם יחד הינה משמעותית ומרתיעה עד למאוד, ואף שאין בנו כל חשש מלהרתיע מצרים, הרי גם היהודים שומעים על המכות ופוחדים וחוששים לסביבתם ולפגיעה אגבית אפשרית, הגם שהמכות אינן מכוונות כלפיהם. לכן המכות הוצגו בהדרגה, או מפני מיצוי מספר המכות הניתנות על פרעה, או מפני חיסכון של הרתעה ופחד מעם ישראל. רעיונות אלו ניתנו ע"י צגפ"ט.
הנה, בפרשת וארא אומר ה' אל משה (פרק ז פ"ג), ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים. ע"כ. וחידדו המפרשים כי פרעה הכביד את לבו בחמש המכות הראשונות, כמבואר בפסוקים ויכבד את לבו וכו', אולם לאחר מכן ה' הכביד את לבו, כאמור ואני אקשה את לב פרעה, וכביכול הביא את פרעה למצב שאין לו בחירה בין טוב ורע, אלא רק רע, והפלה בו את חמש המכות הנותרות. ואם כך, עדיין יש לתמוה, לפי ההבנה שמשה הציג את המכות אחת אחת על מנת שפרעה ילקה בכמה שיותר מהן, הלא לקראת המכה השישית כבר היה מנוי וגמור שפרעה מתחייב אף במכות הנותרות. בשלב זה כבר אין עניין להציג את המכות לחלקין, שכן בכל מקרה פרעה ילקה בהן.
הרמב"ן על אתר שאל את השאלה המתבקשת על מה שנאמר ואני אקשה את לב פרעה, אם השם הקשה את ליבו, מה פשעו. והביא שני תירוצים לדבר, האחד, כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חינם נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה ולפי מעשיו הראשונים נדון. והטעם השני, כי היו חצי המכות עליו בפשעו, ויחזק לב פרעה, ויכבד פרעה את לבו, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו. ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו. עכ"ד.
כלומר, שני טעמים לכך שה' הכביד את לבו של פרעה בחצי השני של המכות. פירוש אחד, שבגלל המעשים הרעים שעשה פרעה בתחילה ננעלה ממנו האפשרות לעשות תשובה, ואמנם אין הוא נדון על כבדות לבו במכות האחרונות, שכן ה' הכביד את לבו בהן, אבל בכל זאת על המעשים הראשונים, בהם פרעה הכביד את לבו, ומהם לא שב, עליהם נענש בעונשו. ופירוש נוסף, שאין הכוונה שננעלו שערי תשובה מפני פרעה. אם באמת ובתמים היה חוזר בתשובה על כבדות ליבו, הייתה בתשובה זו טעם ותועלת, אלא שהיה נמלך לשלח את ישראל מכובד המכות ולא כי זה רצון ה'. מכיוון שלא נמלך פרעה במהות מעשיו, מכיוון שרצה לשלח רק כי היה צורך ולא בגלל הבנה והפנמה עמוקה שזהו הדבר הנכון, שוב אין ערך ברכות לב נבובה כזו ואין זה כי אם לב אבן, לב כבד, לב שיש להלקותו במכות נוספות.
ועתה, ניחזי אנן. לפי הפירוש הראשון שבחמש המכות האחרונות נתחייב יחדיו לאחר חמש המכות הראשונות, שוב לא היה עניין לכאורה לפרוט ולהביא אותן אחת אחת אם מגמת הפירוט היא להכות בפרעה כמה שיותר. רק לפי הפירוש השני, לפיו פרעה מתחייב בעונש על כל מכה ומכה בנפרד, ואדרבה, ה' מנסה אותו שיסכים לשלח את עם ישראל מתוך הפנמת וקבלת רצון ה', רכות לב אמיתית, ולא רק כדי להימנע ממכות נוספות, אזי פשוט וברור שיש להציג ולנסות את פרעה במכה לאחר מכה, כל אחת בנפרד. וגם אם לאחר חמש המכות הראשונות בא פרעה ומתרכך מכובד המכות, הרי זה ריכוך שאין בו ממש ונחשב הדבר שממשיך הוא בסורו, וכל התרעה למכה שזוהי תגובתו לגביה, הרי היא מזכה אותו באותה שעה במכה נוספת:
תגובות
הוסף רשומת תגובה