טעה בעמוני
טעה בעמוני
ברות (פרק ד פסוק ו), ויאמר הגואל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאולתי כי לא אוכל לגאול. ע"כ. ופרש"י, פן אשחית את נחלתי, לתת פגם בזרעי, שנאמר לא יבוא עמוני ומואבי וטעה בעמוני ולא עמונית.
ושואלים העולם, הרי רות מואביה הייתה, ולמה נקט רש"י שטעה בעמוני ולא עמונית ולא נקט שטעה במואבי ולא מואבית.
הנה, שאלו התוספות במסכת יבמות, דף עז ע"א (ד"ה כתנאי), מדוע אנו דורשים עמוני ומואבי ולא עמונית ומואבית, אך אין אנו דורשים לגבי מצרי שנאסר עד דור שלישי, מצרי ולא מצרית. ותירצו, שלגבי עמוני ומואבי היה לו לנקוט לשון קצרה ולכתוב עמון ומואב, חמש אותיות במקום ארבע, לכן ממה שהאריך אנו למדים למעט עמונית ומואבית. ברם, אם במקום מצרי היה כותב מצרים, נמצא מאריך ולא מקצר, לכן לא דורשים מצרי ולא מצרית. הוסיפו ושאלו התוס', הרי כמו מצרי שאינו נדרש נאמר גם אדומי, ואדום זו לשון יותר קצרה מאדומי. על כך ענו שאגב מצרי נכתב גם אדומי. עכ"ד.
מעתה, אפשר שבזה טעה הגואל, שחשב שדורשים רק עמוני ולא עמונית, כפי שציין רש"י, ולא דורשים מואבי ולא מואבית, ונקט מואבי אגב עמוני, כמו שנקט אדומי אגב מצרי.
ויש להבין, מדוע הגואל באמת אינו צודק. אם אין כל קושי לומר שנקט אדומי אגב מצרי, מדוע אין זה הפשט הפשוט במואבי שבא אגב עמוני ורק עמוני ניתן להידרש בעמוני ולא עמונית.
ויש לומר, כי דווקא במצרי ואדומי ניתן לומר כן. מכיוון שמצרי במקום מצרים זהו קיצור לשון, ניתן לומר כי אגב הקיצור יכול הכתוב להאריך במילת אדומי ולהשוותה למילה מצרי. אגב הקיצור ניתן להאריך. ברם, לגבי עמוני הרי הכתוב מאריך באומרו עמוני ולא עמון, ובזה הטענה של נאריך אגב הקיצור כבר אינה שייכת.
וניתן להמשיך ולדקדק, עד כמה שהטעם בנקיטת מילות מצרי ואדומי היא שבא הכתוב והאריך אגב הקיצור, מדוע הגואל לא הבין זאת וטעה לחשוב שמואבי יכול לבוא אגב עמוני אף שבשניהם ישנה אריכות לשון.
ויש לומר, דשמא הגואל כלל לא שעה לכך שתפס הכתוב לשון מצרי מפאת הקיצור שבדבר לעומת מצרים. הגואל חשב שמצרי עדיף על מצרים מסיבה אחרת, מפני שמדובר בתואר שאינו נסוב רק על מי שבא מארץ מצרים, וכפי שמביאים התוס' במסכת בכורות (דף ה ע"ב ד"ה תשעים) בשם הירושלמי, הבאים מפוט ולוב מהו להמתין ג' דורות, דהיינו שגם בני מדינות אחרות יכולים להיחשב מצריים. ומסיבה זו כמובן אין זה מדוייק להגדיר את האיסור כאיסור על מצרים כי אם באיסור על מצרי, בין אם בא ממצרים ובין אם בא מלוב וכדו'. אם כן, הואיל ויש סיבה נוספת מדוע הכתוב נוקט במילת מצרי ולא מצרים, הגואל טעה ולא שם ליבו לכך שגם לקיצור הלשון יש חשיבות וממילא סבר שיש לומר מואבי אגב עמוני כמו שאומרים אדומי אגב מצרי, ולא כפי שאנו סוברים שרק במצרי שהוא לשון קצר אפשר לומר אגבו אדומי שהוא לשון ארוך, מה שאין כן בעמוני שהוא לשון ארוך ואי אפשר לומר אגבו מואבי שהוא גם כן לשון ארוך:
תגובות
הוסף רשומת תגובה