דיוק בגורל
דיוק בגורל
באחרי מות (פרק טז פסוק ח), ונתן אהרון על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. ע"כ. הנה חזינן הסתמכות על גורלות במקומות נוספים, בתורה (במדבר פרק כו פסוק נה), אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבותם ינחלו, ובנביא (שמואל א פרק י פסוק כא), ויקרב שבט בנימין למשפחותיו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא, ובמאורעות רבים נוספים. ויש ליתן את הדעת על חשיבות הדיוק בעשיית הגורל, האם הדיוק נצרך עבור ההגינות והשוויון בין הצדדים המוגרלים או שיש לו משמעות מעבר לכך.
החוות יאיר (שו"ת סי' סא) הביא את המעשה הבא, בחבורה לומדים אצלי ומקשיבים לקולי סעדו יחד שנים עשר בעלי בתים בטוב לבם ביין בימי פורים הטילו גורל על כוס כסף גדול מוזהב ונתן כל אחד מטבע אחד. וזה מעשה הגורל מביאים שתי קלפי או שני כלים ומטילים שנים עשר פתקים, כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת. ומטילים לקלפי שניה ג"כ שנים עשר פתקים, על אחד מהם כתוב מזל טוב ואחד עשר ישארו חלקים, ותינוק או תינוקת לוקחת פתק אחד מכלי זה ואחד מכלי זה ועם מי שיצא מזל טוב זכה בכוס.
בהערת אגב, אפשרות פשוטה יותר לגורל הוגן הינה לרשום את שמות בעלי הבתים על פתקים, ליתנם בקלפי אחת ותינוק מוציא את שם הזוכה. ייתכן שבכל זאת העדיפו להפריד את הוצאת השם והוצאת הזכייה על מנת להאריך את המאורע ולהוסיף לו רושם, או כדי להדגיש שהגורל הוא שקובע באופן מפורש את הזכייה או אי הזכייה, ולפי זה מתאים שישדכו את כל פתקי הזכייה לפתקי השמות אפילו אם כבר נחשף שהזכייה עלתה עבור שם מסויים, ולא שתיגלה הזהות של אלו שלא זוכים מתוך הזהות של מי שזכה כפי שקורה בהצעה הפשוטה להגריל שם בלבד.
וממשיך החוות יאיר בתיאור מה שאירע, והנה אירע בגורל הנ"ל שיצא מז"ט בהעלאה שניה והיה פלא בעיני הרואים שעלה פתק המז"ט מהר. ואחד מהם בדק וראה כי היו רק פתקים חלקים עשרה והיה ראוי להיות י"א ועל שנים היה כתוב מז"ט. וביקש זה שזכה בו לומר אחר שאיך שנעשו שני טעותים אלו בזדון או בשגגה או דרך היתול ושחוק אין בו שום גרעון או יפוי כח לאחד יותר מלחבריו, ואם מזלו גרם לו ה"ה אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה.
כלומר, נעשתה טעות בהכנת הגורל בכך שבקלפי השנייה היו שני פתקים זוכים ועשרה ריקים. ברם, ברור שכל עוד לא נבחר שם בעה"ב מהקלפי הראשונה, העלאת הסיכויים לזכייה שבקלפי השנייה נעשית באותה מידה לכל המשתתפים ולא נשבר האיזון של הגורל.
ואומר החוות יאיר, ואמרתי בפשיטות שבטלה הגורל דקיימא לן כרב דאמר בטלה המחלוקת בבא להם אח מממדינת הים בפרק בית כור (בבא בתרא) דף ק"ו ע"ב והוא בטור ח"מ ובש"ע סי' קע"ה.
ולכאורה כוונת החוות יאיר לכך ששם שעלה בהגרלה הראשונה קיבל יותר מן הראוי לו, שכן אחוזי הזכייה בהגרלה השנייה גבוהים ממה שהוסכם, והרי זה כמו שני אחים שחלקו יותר מן הראוי להם הואיל והתברר לבסוף כשהגיע אחיהם ממדינת הים שהיו צריכים לחלוק לשלושה חלקים. אם כן, נמצא שהגורל הראשון בטל, וממילא כך גם הגורל השני הנבנה על גביו.
ומביא החוות יאיר את המשך המעשה, וחזרו להטיל פתקים חדשים באופן הנ"ל לשני כלים וזכה מהם אחד בהעלאה ששית ואחד מן הנשארים בקלפי לפי תומו פתח פתקים הכרוכים הנשארים ומתוך כך ראה שחסר שם אחד מנותני מעות, שלא נזרקו לתוך הקלפי רק אחד עשר פתקי בעלי בתים. ואמרו בני חבורה לבטל גם פייס זה וזה שזכה טען נגדם דאין טעם לתלונתם לקלקל הגורל, אדרבה ע"י גרעון שם אחד מהם היו קרובים לשכר ועל דבר זה שהיה חסר ביקש הזוכה לפשר וליתן לו ארבעה מטבעות והיה מרוצה.
כלומר, המעשה חזר ואף הוסיף בסיבוכו הואיל והן בגורל הראשון והן בגורל השני זכייה בגורל הינה בגובה הרצוי, סיכוי של אחת חלקי שתים עשרה לקבל את הגביע וקבלת הגביע עצמו בשני הגורלות בהתאמה. לכן לא מדובר בטעות מן המין הראשון. ואמנם לבעל הבית שנדחק ולמעשה לא השתתף בגורל בניגוד למה שהוסכם עימו ישנה טרוניה גדולה, אך עבורה ניתן מענה על ידי שהזוכה מרצה אותו בארבעה מטבעות, דהיינו שליש מסכום הזכייה. אם כן, בסך הכל, אין לנו סעד לבטל את הגורל מצד חוסר צדק אל מול המשתתף המודר, שכן נתרצה בפיצוי הגון, וכן לעשרת משתתפי הגורל שלא זכו גם אין על פניו סעד להחזיר המצב על כנו שכן נשתתפו בגורל עם אותם סיכויי זכייה של אחת מתוך שתים עשרה. אכן החוות יאיר אומר שעל ידי גרעון שם אחד היו בעה"ב קרובים לשכר, אבל החישוב מראה שיש סיכוי של אחת חלקי שתים עשרה שיגמרו השמות בקלפי הראשון ובקלפי השני ישאר פתק הזכייה, וממילא סיכוי של אחת עשרה מתוך שתים עשרה שמתחלק לאחד עשר אנשים מחזיר את המצב לסיכוי של אחת חלקי שתים עשרה כמקודם. ואולי כוונתו שאם הפרס ישאר ללא זוכה יחלקו את המעות בין שנים עשר בעלי הבתים ואז תוחלת הרווח עולה מפני שגם לצד שבעל בית אינו זוכה יש לו סיכוי להחזיר את סכום ההשקעה בסיכוי הקטן שגם אף אחד אחר אינו זוכה.
ועכ"פ דן בזה החוות יאיר ואומר כך, ובאמת לפום ריהטא היה הדבר מעויין אצלי בלי הכרעה אבל אחר עיון מעט זמן כמן ימא לטיגנא פסקתי שג"כ בטלה המחלוקת, שהרי חזינא גבי שני אחין שחלקו ואח"כ בא להם אח ממדינת הים שאפילו היו להם ג' שדות שוות בערך ונטל אחד מהם שדה ומחצה ואחר שבא להם אח ניסו וכתבו ג' פתקים ורשמו עליהם ג' שדות ולקח האח הנכרי פתק אחד ועלה בידו שדה שחלקו ונתרצה אח השלישי בו מ"מ יכול כל אחד משני האחים לבטל גורל הראשון לגמרי והם דברי ר"י בתוס' שם, עם כי לא ידעתי פי' מלת מקמצין לדעת ר"י.
דהיינו, רב ושמואל נחלקו באופן שמגיע האח השלישי, מטיל גורל ועולה בחלקו השדה שחלקו האחים הראשון והשני, שלדעת רב האחים הראשון והשני יכולים לבטל את הגורל הראשון שחילק ביניהם את שתי השדות האחרות אף שאין שום סיבה או סברא בחלוקת האח השלישי לסתור את חלוקת שתי השדות האחרות שנעשתה בגורל הראשון.
וכן פסק בשו"ע שם אף על פי שאין טעם ושום סברא ומקום לערער שום אחד מהם מצד השכל מ"מ גורל הנעשה שלא כהוגן בטל וכו' שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר עפ"י הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ, וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם לא מצד הודאתו ונאמר בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו, ואפילו בארץ הקודש היה מקובל זה כמו גבי יונה והמן הרשע וכו', מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כמ"ש הבה תמים. משום כן, אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת, הן שהקלקול ע"י תחבולת אנוש או בשגגה עכ"פ הגורל מקולקל ומצי כל חד למימר אילו נעשה הגורל כהוגן היה קיימא לי שעתי ע"פ מזלי או ע"פ תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר. ממה ששנינו בש"ס דב"מ ק"ו ע"א דמצי מחכיר למימר הוי מתקיים בי ותגזור אומר ויקם לך וכמ"ש אתה תומיך גורלי.
הנה אומר לנו בזה החוות יאיר יסוד, שכאשר גורל נעשה שלא על פי התכנון, אין אנו צריכים לבדוק האם אחוזי הזכייה השתנו, האם הצדדים זוכים בגורל יותר מבחלקם או האם התוצאה הוגנת. אדם זוכה בגורל מפני שה' מניח את ידו על החלק הטוב בגורל, כמו שאומר רש"י על הפסוק (תהילים פרק טז פ"ה) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. כך במעשה הגביע, כך בשעירי יום הכיפורים וכך במעשה יונה, מעשה יונתן ומעשה עכן. והגורמים לכך שהי"ת משדך חלק אל אותו בעה"ב מסויים הם שיקולי שמים שנקבעים על גבי מציאות הארץ, שחלק ממנה הוא סיכויי הזכייה אבל גם שאר תנאי הגורל אף שאין אנו מבינים כיצד הם משפיעים. מכיוון שכך, כל שיש שינוי בגורל ממה שהוסכם, גם אם על פניו אין לשינויים השפעה על הוגנות הגורל, יש לזה השפעה על תוצאות הגורל וניתן לבטלו:
תגובות
הוסף רשומת תגובה