חלאקה בחול המועד
חלאקה בחול המועד
במועד קטן, דף יג ע״ב, ואלו מגלחין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים וכו׳. ע״כ. ופירש רש״י לפי שהיה אנוס שלא היה יכול לגלח קודם, והוסיפו התוס׳, ואפילו מניחין לו ליוצא מבית האסורים, אינו ערב לאדם לגלח בבית האסורין. עכ״ד.
ומבארת הגמרא, ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין, כדתנן אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, ואמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ אלעזר מאי טעמא כדי שלא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולין הכא נמי כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין.
כלומר, זהו הטעם שאסרו חכמים להסתפר בחול המועד, כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין אלא יסתפרו לפני החג. אבל אלמלא היו חכמים אוסרים כן מפאת החשש הזה, היה מותר הדבר לשל עצמו מצד מלאכת חול המועד הואיל וסוף סוף התספורת נעשית לצורך המועד. הטעם היחיד שאסרו בגינו את המלאכה המותרת הזו הוא משום החשש שמא יכנס לרגל מנוול, וכשטעם זה לא שייך, לכאורה, שוב אין איסור להסתפר.
ואמר שמואל, בהמשך סוגיית הגמרא, קטן הנולד במועד מותר לגלח במועד שאין לך בית האסורין גדול מזה, ומדייקת הגמרא, הנולד במועד כן אבל לפני כן לא, שכן גם לגבי קטן אנו אומרים שהיה יכול וצריך לגלח קודם הרגל. לאחר מכן מביאה הגמרא נוסח אחר בדברי שמואל, אמימר ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי, אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא, ומנסה הגמרא להביא לכך ראיה ממה שאין אבילות נוהגת בקטן והברייתא השוותה גילוח בימי אבילות לגילוח במועד, אך דחתה את הראיה. עכ״פ, לדרך השנייה בגמרא, כפי שאין אבילות בקטן כלל, כך גם איסור גילוח בחול המועד אינו קיים כלל, ואין בזה חילוק אם נולד מעט לפני המועד או הרבה לפניו, אם יש לו שיער רב אם מעט, אם יש לו צורך בתספורת או כל חילוק אחר שהיה ניתן להעלות על הדעת.
וכך כתב השו״ע בסימן תקלא, מצווה לגלח בערב יום טוב. אין מגלחין במועד אפילו אם גילח קודם מועד. אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא גילח בערב יום טוב, אינו מגלח במועד. ומבאר המשנה ברורה, כגון שנאבד לו אבדה בערב הרגל ושאר אונסים שאינם מפורסמים וגלויים לכל שאי אפשר להם לגלח מקודם, ואם נתיר להם יבואו להתיר אף שלא מתוך אונס.
ואלו מגלחין במועד, מי שיצא מבית השביה ולא היה לו פנאי לגלח קודם המועד, ומי שיצא מבית האסורים וכו׳, וכן המנודה וכו׳, וכן הבא ממדינת הים בחול המועד וכו׳. אף על פי שהתירו להסתפר, לא יסתפר ברשות הרבים אלא בצנעא, כ״כ המרדכי. קטן מותר לגלח במועד אפילו נולד קודם הרגל, ומוסיף הרמ״א ואפילו בפרהסיא שרי. עכ״ד.
הרי שפסק השו״ע כפי הלשון השנייה בדברי שמואל שקטן מותר לגלח במועד ללא שום חילוק מתי נולד, ויתר על כן, הוסיף הרמ״א, ששונה קטן משאר האנשים שהתירו להם לגלח במועד, שמותר לו לגלח גם בפרהסיא. וביאר המשנה ברורה את הטעם שמותר לקטן לגלח, משום שלא שייך בו הטעם שלא יכנס למועד כשהוא מנוול, משום שאינו בר מצווה. אך סייג, ודווקא שיש לו שיער רב שמצטער על ידי זה. והביא בשם המגן אברהם שהסתפק בקטן הנראה כגדול שאפשר שאין להקל לו להתגלח בפרהסיא. אכן, קטן שנראה כקטן, לפי זה, מותר לגלח בפרהסיא משום שאין שום חשש שהרואים יטעו ויחשבו שמדובר בגדול המגלח במועד.
ולגבי חלאקה, תספורת שמשהים ועושים לקטן בגיל שלוש במיוחד ברוב רושם והדר, ניחזי אנן. ראשית, מבואר בגמרא בלשון השנייה של שמואל וכך פסקו הפוסקים, שכל קטן, ודאי קטן בן שלוש הנראה כקטן, אין בו את התקנה שלא יכנס למועד כשהוא מנוול, שכן אינו בר מצווה. אכן ראינו סיוג במשנה ברורה שדווקא שיש לו שיער רב שמצטער על ידי זה, אך הרי בתספורת הראשונה בגיל שלוש בדרך כלל מדובר בתספורת של שיער רב שאכן מפריעה לקטן. זאת ועוד, נראה שהטעם שמתיר המשנה ברורה דווקא כאשר יש לקטן שיער רב שיש לו צורך בגילוחו, הוא כדי שיהיה איזה צורך בגילוח, שכן אחרת מדובר במלאכה שאינה צורך המועד ואסורה לעשותה. ואם בצורך עסקינן, פשוט וברור שבתספורת של חלאקה ישנו צורך, הן עבור המועד והן בכלל. לאחר תספורת החלאקה מתחיל הילד לנהוג ולהתעסק במצוות, לשים כיפה וציצית, להתפלל ולקיים את מצוות המועד.
יתר על כן, הטעם להיתר קטן בגילוח במועד, לדרך השנייה בדברי שמואל שנפסק כמותה, הוא משום שלאו בר מצווה הוא, אבל נראה כי אף לדרך הראשונה בשמואל, שהתירה גילוח רק לקטן הנולד במועד, גם כן יש להתיר תספורת חלאקה. הטעם שהתירו רק לקטן הנולד במועד הוא משום שלא היה יכול לגלח לפני כן ולכן לא שייך בו הטעם שלא יכנס למועד כשהוא מנוול. טעם זה לא שייך כאשר הקטן נולד קודם המועד והיה יכול לגלח. ברם, חלאקה, תספורת המקיימים דווקא במועד מסויים, בגיל שלוש ולא לפני כן, ישנה סיבה מוגדרת וברורה מדוע שהו עם התספורת עד למועד ולא עשו אותה לפניו. אשר על כן, גם בילד שעושה חלאקה, כמו קטן הנולד במועד, לא שייך הטעם שלא יכנס למועד כשהוא מנוול, ויכול לגלח. אפשר להוסיף ולומר בדרך צחות, שמה שהתירו לדרך זו בקטן הנולד במועד, הוא גם בקטן שנולד שלוש שנים קודם לכן במועד ועתה יש לו חלאקה.
ובאמת הבאר היטב והשערי תשובה התייחסו במפורש לעניין החלאקה והביאו את דברי הגן מלך שכתב כך וז״ל, ומותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן כדי להגדיל השמחה במועד, ומצווה נמי איכא בכך. והמשיך השערי תשובה וכתב, והעניין של השמחה הוא מנהג ארץ ישראל גם כן, שעושין שמחה בתגלחת הראשונה של קטן, שמחנכין אותו במצווה להיות לו פאות הראש. ועיין בפרי עץ חיים שער ספירת העומר שכתב בעניין ההולכים על קבר רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו במירונין בלג בעומר, שראה את מורו האר״י ז״ל שהלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם. עכ״ד:
תגובות
הוסף רשומת תגובה