שומר הפתח
שומר הפתח
בברכות (דף כז ע"ב), תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר ליה: רשות. בא לפני רבן גמליאל, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו: חובה. אמר לו: והלא רבי יהושע אמר לי רשות! אמר לו: המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש (תריסין הם מגינים, כלומר חכמים המתנצחים זה עם זה בהלכה).
כשנכנסו בעלי תריסין, עמד השואל ושאל: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו רבן גמליאל: חובה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שחולק בדבר זה? אמר ליה רבי יהושע: לאו. אמר לו: והלא משמך אמרו לי רשות! אמר ליה: יהושע, עמוד על רגליך ויעידו בך! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: אלמלא אני חי והוא מת - יכול החי להכחיש את המת, ועכשיו שאני חי והוא חי - היאך יכול החי להכחיש את החי? היה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו, עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן: עמוד! ועמד.
אמרי: עד כמה נצעריה וניזיל? בראש השנה אשתקד צעריה, בבכורות במעשה דרבי צדוק צעריה, הכא נמי צעריה, תא ונעבריה! וכו' נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה וכו'. תנא; אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו - לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי וכו'. ע"כ.
על כל פנים, מבואר שרבן גמליאל נהג למנוע מתלמידים שאין תוכם כברם, תלמידים אינם רציניים שהלימוד אינו מגיע מפנימיותם, מלהיכנס לבית המדרש. וכיצד מנע מהם את הכניסה, אמרה הגמרא, על ידי שומר הפתח שסולק רק לאחר שהעבירו את רבן גמליאל ומינו את רבי אלעזר בן עזריה. ונשאלת השאלה, מה לו לשומר הפתח ולידיעה האם התלמיד רציני או לא. כיצד רואה השומר מיהם התלמידים שאין תוכם כברם ויודע למנוע מהם מלהיכנס לבית המדרש.
והתשובה היא שאכן השומר אינו יודע דבר, כי ה' יראה ללבב ולא השומר. התפקיד של השומר הוא אחר. הנה, מיהו אדם רציני, אדם בעל הנעה, אדם שתוכו כברו, זהו אדם אקטיבי שמנסה להשיג את העניין גם אם על פניו נראה שעשויים להיות מכשולים בדרכו. כאשר אדם כזה רואה מכשול אפשרי למרחוק הוא אינו נרתע אלא קרב אליו ומחפש מה אפשר לעשות. מנגד, אדם שאיננו רציני, שאין תוכו כברו, הינו אדם שמנסה להיחזות מבחוץ באופן מסויים אבל ודאי שאיננו חפץ או משתדל במאמצים רבים כאשר על פניו ישנו תירוץ טוב מדוע יכול שלא להשתדל ולהתאמץ כלל. אם כך הדבר, השומר בפתח בית המדרש הינו גורם מסנן מעצם הווייתו כך שאנשים שאינם רציניים ימנעו מלהגיע בגלל התירוץ שאולי השומר יעכבם. השומר הוא תירוץ ואנשים שאינם רציניים, הם ורק הם, אלו המחפשים תירוצים:
תגובות
הוסף רשומת תגובה