רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר, 2021

חלומות ידברו

חלומות ידברו  בוישב בפרק לז פסוק ה, ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו. ע״כ. ובסוף הפרשה, פרק מ פסוק ה, ויחלמו חלום שניהם איש חלומו בלילה אחד איש כפתרון חלומו המשקה והאופה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסוהר. ובתחילת פרשת מקץ, פרק מא פסוק א, ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור. הרי מצינו בתחילת הפרשה את חלומו של יוסף, בסופה את חלומם של שר המשקים ושר האופים ובתחילת הפרשה הבאה את חלומו של פרעה, כולם חלומות אמיתיים בעלי משמעות ותוקף שבאו לידי ביטוי במציאות. חלומו של יוסף על אלומות האחים שמשתחוות לאלומתו והחלום על אחד עשר כוכבים השמש והירח המשתחווים לו, הרי לבסוף התקיימו בכך שהאחים השתחוו לו ליוסף המשנה למלך. חלום שר המשקים על הגפנים שסחט אל כוס פרעה ונתנה בידו וחלום שר האופים על העוף האוכל ממעשה האופה שבסל שעל ראשו, הרי באו לידי מימוש בשיבת שר המשקים לתת את הכוס על כף פרעה ובתליית שר האופים כאשר פתר יוסף. גם חלומו של פרעה על שבע הפרות והשיבולים הדקות והשדופות הבולעות את שבע הפרות והשיבולים היפות והמלאות לא היה דבר שאין בו ממש, כי הרי אכן באו על מצרים שבע שני שבע ושבע שני רעב ...

נאמנות בניקור גיד

נאמנות בניקור גיד בוישלח (פרק לב פסוק לג), על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה. ע"כ. המשנה בריש מסכת גיטין אומרת כי כל שליח המביא גט, אם הביאו השליח ממדינת הים לארץ ישראל, צריך השליח לומר לפני שנותן הגט לאשה את הנוסח של בפני נכתב ובפני נחתם גט זה. הגמרא מביאה כי לדעת רבה טעם האמירה הוא משום שאין בני חוץ לארץ בקיאין לשמה, כלומר שאינם יודעים שצריכים לכתוב את הגט לשם האשה המתגרשת הזאת דווקא, וחסרון הכתיבה לשמה של האשה המתגרשת הזאת פוסל את הגט. לכן לדעתו תיקנו חכמים שיאמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם ואנחנו נשאל אותו האם זה נעשה לשמה. לדעת רבא טעם האמירה הוא אחר, משום שאין עדים מצויים לקיימו, דהיינו שאין בארץ ישראל עדים שמכירים את חתימת בני חוץ לארץ, ואין זה שכיח שיבואו עדים מחוץ לארץ לארץ ישראל כדי לקיים את החתימות לפי שאין שיירות מצויות. לכן תיקנו חכמים שיאמר השליח בפנו"נ ותחשב אמירה זו כקיום חתימות העדים שבגט. בעמוד ב, שואלת הגמרא שאלה לדעת רבה. ולרבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה, ליבעי תרי מידי דהוה אכל עדיות שבתורה, כלומר,...

אם יהיה אלוקים

אם יהיה אלוקים בויצא (פרק כח מפסוק כ), וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה וכו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ע"כ. היינו, מפרש רש"י, שיעקב אמר שאם ישמור לו ה' הבטחות הללו שהבטיח להיות עימו, כמו שאמר והנה אנכי עמך וכו', אז אם יעשו לו את אלה אף הוא יעשה את זאת, והאבן הזו וכו' יהיה בית אלוקים וכל אשר תתן עשר אעשרנו. ושאלו המפרשים, הרי דבר תימה הוא. כיצד היה אומר יעקב לשון אם, כביכול מסופק אם יתקיים מה שנדר לו הקדוש ברוך הוא. ועוד קשה, שהרי כלל ידוע הוא שטוב מזה שאינו נודר כל עיקר (נדרים דף כב), ואם כן מדוע יעקב נדר. זאת ועוד, כיצד יעקב קושר קשר בין המעשים הטובים שיעשה יחד ובכריכה אחת עם פרסים כגון לחם לאכול ובגד ללבוש, והרי דברי המשנה באבות (פרק א משנה ג) ידועים לכל בר בי רב, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס. יעקב ניסח את דבריו בלשון תנאי לא משום שהיה לבו נוקפו בהבטחה שהבטיחו ה', אומר הרד"ק, כי ידע שה' יקיים לו הבטחתו. אלא לא הי...

ברכה בטעות

תמונה
ברכה בטעות  בתולדות (פרק כז פסוקים כז ולה), ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך. ע"כ. ויש לתמוה, אם יצחק חושב בשעה שמברך את יעקב  שאת עשיו הוא מברך, ואם לבסוף אף נתן דעתו על כך שהברכות שברך את יעקב הגיעו בדרך של מרמה, מה תועלת יש בברכות הללו. כפי שנדר, מקח או קידושין שנעשים בטעות אינם חלים, לכאורה גם הברכות שניתנו בטעות אינן חלות, ולא מובן מה התועלת בכל ההשתדלות של יעקב לקחת את הברכות וכיצד בסופו של דבר נותר מבורך. ויש ליישב את הדבר, מדוע אין הברכות בטלות משום ברכה בטעות כמו מקח טעות וקידושין בטעות, בשתי דרכים. באופן אחד, ייתכן שהברכה שניתנה ליעקב אינה בכלל ברכה בטעות. הנה, יש להסתפק בדין מקח טעות מה יהא הדין כאשר המקח עצמו נעשה בטעות אך הוא באמת מכוון לדעה האמיתית של הקונה. כלומר, ראובן שבא לקנות משמעון רכב והעמיד תנאי שהרכב צריך להיות משובח וטוב. שמעון הציע לראובן רכב מסויים שבאמת משובח וטוב, אבל ראובן בחר דווקא רכב אחר מקולקל וגרוע. בשעת מסירת הרכב לראובן, התחלפו בטעות הרכבים ושמעון הביא לו את הרכב שב...