התפיסה לא בשמים בניצבים (פרק ל פסוק יב), לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמיימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. ע"כ. ידועה ומפורסמת סוגיית תנורו של עכנאי (ב"מ דף נט) וכך הילוכה, חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין וזה הוא תנור של עכנאי. מאי עכנאי, אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו. תנא, באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח, נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה ארבע מאות אמה. אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו, חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו, הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם, לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מטין ועומדין. חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו, יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על ר...

על ימין שהוא שמאל ועל ימין שהוא ימין בשופטים (פרק יז פסוק יא), על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. ע"כ. ופרש"י, ימין ושמאל, אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל. ומקור הדרשה בספרי (קנד) וז"ל, ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם. עכ"ל. אך קשה, כי מסכת הוריות עוסקת כמעט כולה ופותחת בדין הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם שפטור מפני שתלה בב"ד. הרי שאף חכמים יכולים לטעות. ויתרה מכך, עוד איתא שם שאם ידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה והלך ועשה על פיהן הרי זה חייב מפני שלא תלה בב"ד, וביארו בגמרא (ע"ב) שאינו נחשב למזיד אע"פ שידע שאסור משום שטעה במצווה לשמוע דברי חכמים. הרי שאין לשמוע לדברי חכמים אם יודע שהורו טעות. ובירושלמי במסכת הוריות (דף ב ע"ב) כתב בדרך זו, יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם ת"ל ללכת ימין ושמא...

ממזר של ספק בכי תצא (פרק כג פסוק ג), לא יבוא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'. ע"כ. ואמרו בגמרא בקידושין (דף עג ע"א),אלו הן שתוקי כל שמכיר, דהיינו שמכיר את אימו אבל לא את אביו. אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר מאי טעמא רוב כשרים אצלה ומיעוט פסולין אצלה ואי אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש, מאי אמרת דילמא אזלה איהי לגבייהו, הוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי והתורה אמרה לא יבא ממזר ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא, בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא וכו'. ע"כ. בין אם פריש מהיתר ובין ספק ממזר של מחצה על מחצה ממש, כך או כך דרשינן ממזר ספק יבוא. הרשב"א בתורת הבית (בית רביעי שער ראשון) הציג את דעת הרמב"ם ושאל עליה וא"ד, אבל ראיתי לרמב"ם ז"ל שכתב דספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן הוא שהחמירו בספיקו, והביא ראיה לדבריו מדאמרינן בקידושין וכו' והתורה אמרה לא יבא ממזר בקהל ה' ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא, אלמא לא אסרה תורה אלא האסורין הוודאין הא ספק האיסורין לא. ואין דבריו מחוורין אצלי דאדרבה דוק מינה דבעלמא ספ...