לא תלך, קום לך בבלק (פרק כב), בפסוק יב, ויאמר אלוקים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא. ובפסוקים כ עד כב, ויבוא אלוקים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. ויקום בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם שרי מואב. ויחר אף אלוקים כי הולך הוא ויתייצב מלאך ה' בדרך לשטן לו והוא רוכב על אתונו ושני נעריו עימו. ע"כ. ופשט הפסוקים מוקשה. בתחילה אמר אלוקים אל בלעם לא תלך עמהם. לאחר מכן אמר לו קום לך איתם. וכאשר קם בלעם בבוקר והלך עם שרי מואב, ויחר אף אלוקים כי הולך הוא. נעשים כאן שני מפנים, מלא תלך עמהם אל קום לך איתם, וכן חרון אף ה' על כך שבלעם הלך בהתאם לאמירה קום לך איתם, ושני מפנים אלו היו צריכים ביאור אילו נעשו בידי אדם, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר נעשו מעם ה'. וכך פרש"י לגבי ציווי ה' הראשון, לא תלך עמהם, אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר לו לא תאור את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך. עכ"ד. ויש להעיר, ברכה מיותרת ומשל שאומר...

מי ראוי ליטול, טלית שכולה תכלת ומדוע תתנשאו בקרח (פרק טז פסוק א), ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן. ע"כ. לקרח יש טענה על משה, וכך מובא במדרש (תנחומא סי' ב), מה כתיב למעלה מן העניין דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית, קפץ קרח ואמר למשה אתה אומר ונתנו על ציצית וגו', טלית שכולה תכלת מה היא שיהא פטורה מן ציצית. א"ל משה חייבת בציצית. א"ל קרח טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה וארבעה חוטין פוטר אותה. בית מלא ספרים מהו שתהא פטורה מן המזוזה. א"ל חייבת במזוזה. א"ל כל התורה כולה רע"ח פרשיות שיש בה כולן אין פוטרות את הבית ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית, א"ל דברים אלו לא נצטוית עליהם ומלבך אתה בודאם. עכ"ד. ולכן ויקח קורח ונחלק עם משה. אך מלבד התמיהה הכללית שהציג קרח כיצד משה ואהרן יכולים לומר שהמועט מועיל יותר מן המרובה, לא ברורה הטענה המסויימת אליה קרח כיוון וכיצד היא קשורה לעניין ומנמקת את מחלוקתו. רש"י על אתר מברר, ומה ראה קרח לחלוק עם משה,נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה נשיא...